והפעם: רשומה אישית+בקשה

בדרך כלל אני לא כותבת רשומות כל כך אישיות, בטח לא כשזה נוגע למשפחתי, אבל הפעם זו מטרה חשובה...

אני רוצה לספר לכם על ספר מעניין וחשוב שעומד לצאת בקרוב, אבל כדי שתבינו מה הקשר שלי לספר, או יותר נכון מה הקשר של בעלי, נחזור 22 שנה אחורה...

עד גיל 13- לבעלי הייתה משפחה "נורמלית". הוא היה האח האמצעי במשפחה, עם אחות גדולה, אחות קטנה ושני הורים עליזים וצעירים:)

אבל אז... כחודש לאחר חגיגות בר המצווה אמו נפטרה ממחלת הסרטן, ואביו נשאר אלמן עם שלושה ילדים.

שלוש שנים לפני שנפטרה אמו של בעלי- במקום אחר בארץ, כמה ימים לפני פסח גבר צעיר, בן 29, אב לשלושה ילדים, היה בדרך לביתו עם הקניות לחג. בדרך ירו בו מחבלים רק בשל היותו יהודי והרגו אותו. אשתו נותרה אלמנה עם שלושה ילדים- בת ושני בנים קטנים.

כעבור זמן מה- נפגשו אביו של בעלי ואותה האשה, התאהבו והתחתנו.

משפחה חדשה הוקמה בישראל- שני אלמנים עם שישה ילדים.

 בהתחלה היו קשיים, מכיוון שאיחוד של שתי משפחות הוא לא תמיד קל. אבל בסופו של דבר, בזכות ים של אהבה מההורים, נוצרה משפחה מדהימה. הילדים קיבלו אחד את השני בתור אחים, ואת ההורים בתור הורים. פתאום כבר לא הייתה הפרדה. כולם קראו לאבא "אבא" ולאמא "אמא". סיפור הצלחה:)
אבל משהו היה חסר. משהו שבאמת יאחד את המשפחה הזו. ואז הזוג ה"צעיר" הביא לעולם שני ילדים קטנים וחמודים שבאמת איחדו את כל המשפחה סביבם.

לשני ההורים היו כבר שמונה ילדים! כמות לא קטנה לכל הדעות. או ש... לא?

עוד לפני איחוד המשפחות נוספה גם בת מאומצת. ליתר דיוק- הבת אימצה את המשפחה. אבל זה כבר סיפור לרשומה נוספת:)

וכך הם חיו באושר ועושר- שני הורים (+ שניים בלב), שמונה וחצי ילדים וגם כלבה שהצטרפה...

יש עוד תפנית בעלילה, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.
לאור נסיונה, החליטה חמותי (אמנם חמות חורגת, אבל היא חמותי לכל דבר) לכתוב ספר ילדים על שתי משפחות שהתאחדו למשפחה אחת. הספר מטפל בהתמודדות של ילדים עם אובדן הורה וכיצד ניתן להמשיך את החיים לאחר מכן.

הספר נוצר מתוך נסיונה האישי כאם ששכלה את בן זוגה וכמטפלת מקצועית בילדים נפגעי טראומה.

חמותי, מיקי מילר, החליטה לפרסם את הספר באתר הדסטארט.

אשמח מאוד אם תוכלו להקדיש מספר דקות ולהכנס לקישור.

נודה לכם על כל תמיכה שהיא!

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18928