פוסתומוס הוא לא ספר רגיל.
קודם כל, הוא אינו מתרחש בעולם שלנו, אלא בעולם שמעבר, בעולם הבא, או עולם הנצח, כפי שהוא נקרא בספר.
גיבורת הספר היא נועה, צעירה לסבית, אם לבן, שנפטרה לאחר שהייתה חולה בטרשת נפוצה.
ואם כל הפרטים הללו נשמעים בדיוק כמו המחברת, טלי דויטשר- שחר, זה לא במקרה.
כי מלבד שינוי השם, ברור לגמרי שהסופרת מדברת כאן על עצמה.
מתוך הקריאה אי אפשר לדעת בוודאות אילו פרטים הם לחלוטין אוטוביוגרפיים ואילו מומצאים, אבל זה גם לא חשוב.
כשקראתי את הספר המרגש הזה- צללתי מיד לתוך עולמה של נועה/טלי.
משמעות המילה פוסתומוס היא ילד שנולד לאחר מות אביו או ספר שיצא לאור לאחר מותו של הסופר.
הספר מתחיל בעצם לאחר מותה של המספרת, כשהיא מגלה שהיא נפטרה, ונמצאת כעת בעולם הנצח.
לצד היתרונות המובהקים ב"חייה" החדשים (פתאום היא בריאה לחלוטין, היא יכולה ליצור לעצמה מציאות נעימה והיא סוף סוף פוגשת את אביה, שאותו לא הכירה)- היא גם נאלצת להתמודד עם קשיים בלתי אפשריים, בעיקר הגעגועים לבנה ולבת זוגה, שלא נותנים לה מנוח.
כשקראתי בספר את הקטעים, שבהם מתוארים הגעגועים של המתה לבנה החי- לא הפסקתי לדמוע.
לא יכולתי שלא לתהות אם באמת כך הם הדברים.
האם לאחר המוות- נותר בנו געגוע בלתי פוסק למי שהשארנו מאחור?
מן הסתם, אין לי תשובה לזה, אך הספר בהחלט מעורר מחשבה.
למרות הקושי בעיבוד המעמד החדש כמתה, גיבורת הספר מנסה לבנות לעצמה "חיים" חדשים בעולם הנצח.
היא מחדשת את קשריה עם סבה וסבתה ואפילו מחפשת זוגיות.
במקום לעשות ספויילרים- אפנה אתכם לקריאת הספר.
ושימו לב-בשליש האחרון של הספר מספרת הסופרת, טלי דויטשר-שחר, על עצמה, ועל כך שבנוסף לכתיבה, היא מאמנת אישית וזוגית ומלמדת סדנאות שונות ומעצימות.
נהנתי מקריאת חלק זה של הספר לא פחות מההנאה שהייתה לי מהסיפור עצמו.
דויטשר- שחר מצטיירת כדמות מעוררת השראה, שלמרות מצבה הפיזי, מנהלת את חייה כאדם בריא, ומוצאת את הטוב.
ואם היא מוצאת את הטוב בחיים- אז קל וחומר, שאנו הבריאים יכולים למצוא אותו, לא?
פוסתומוס
טלי דויטשר שחר
לרכישת הספר לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה