"עשר שנים אחרי מלחמת העצמאות יצא רב סרן דוד זרחיה מביתו בקריית חיים עם בנו הבכור בן השבע, העלה אותו לטנדר הצבאי שלו ולקח אותו לדגניה א' כדי להראות לו את הטנק. כשהגיעו לשם ראו קבוצה של מטיילים שעמדו סביב הטנק והקשיבו לאדם בבגדי עבודה כחולים, שסיפר להם איך הוא עצר את הטנק הזה באמצעות בקבוק מולוטוב. זרחיה תפס את בנו, הכניס אותו בחזרה לטנדר ושתק כל הדרך הביתה. כעבור כמה ימים לקח את בנו אל החבר התל- אביבי שלו, ראובן פקר... פקר סיפר לילד איך אבא שלו עצר את הטנק, ולראיה הראה לו את האקדח של הטנקיסט הסורי."
לא פחות מחמישה אנשים בספר הזה בטוחים בוודאות שלמה שהם היו אלה שעצרו את הטנק הסורי, שהתקרב לדגניה, ובכך הכריעו את מלחמת יום העצמאות.
בספר יוצא הדופן הזה מפגיש אותנו אסף ענברי עם חמישתם ועם האמונה של כל אחד מהם שהוא זה שהכריע את הקרב.
מי מהם צודק? את זה קשה לדעת.
ענברי שוזר דמיון ומציאות בספר מיוחד במינו, שהוא ספק היסטורי ספק סיפורי, אך ללא ספק זהו אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה.
אין בו שום מליצה, שום נפילה למלכודות שונות, שאליהן סופרים נוטים ליפול. ספר מדוייק, שאינו מכביר מילים, וכאן ניכרת גדולתו.
בקיצור- רוצו לחנות הספרים הקרובה אליכם.
הטנק
מאת אסף ענברי
הוצאת ידיעות ספרים.
להשיג בכל חנויות הספרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה