את "הסיפור שלי עם אליס" התחלתי לקרוא, וכמעט זנחתי אותו באמצע. לא כי הוא רע. להפך. הוא כל כך טוב, שהרגשתי שאני נכנסת אליו יותר מדי, והיו רגעים שרציתי לגשת אל גיבורת הספר, ולהגיד לה: "רגע, מה את עושה? בואי שבי שניה, תרגעי. את לא חושבת מספיק לפני שאת פועלת!". לא ייאמן, אבל ממש הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזה ספר, ושהדמויות לא שומעות אותי. חבל.
אבל בכל זאת המשכתי לקרוא, כי כמו שאמרתי הספר טוב, ונכנסתי לעולמה של גילדה, שהתחתנה לא מאהבה, אלא משיקולים עסקיים של אביה, ילדה בן שאליו היא לא התחברה, והוא גודל וחונך בעיקר על ידי עובדי הבית. ואז באמצע החיים היא החליטה ללכת בעקבות האהבה, ושילמה על כך מחיר כבד, כבד מדי, גם כלכלי וגם משפחתי. בנה התרחק ממנה, ומאז היא מנסה להחזיר אותו אליה ללא הצלחה מרובה.
הספר נפתח בחתונתו של הבן, שכבר שם אנו עדים לאומללותה של גילדה, שמגלה מאוחר מדי, שהיא התלבשה לא נכון (חליפה לבנה לחתונה. טעות גדולה), והיא ממשיכה לטעות בכמעט כל טעות אפשרית במהלך החתונה.
הבן מתחתן עם אליס, וגילדה רוחשת לה בוז מהשניה הראשונה. אבל במהלך הספר העניינים משתנים, וגילדה לומדת להעריץ את כלתה. הבעיה היא שההערצה גובלת בטירוף. ופה אני אפסיק לעשות ספויילרים, ואשלח אתכם לקרוא את הספר המרגש, המטלטל והעצוב הזה.
הספר הוא יצירת מופת לדעתי. הכתיבה של פרנצ'סקה ג'קובי לא תשאיר אתכם אדישים.
קריאת חובה מבחינתי.
הסיפור שלי עם אליס
מאת פרנצ'סקה ג'קובי
פן הוצאה לאור.
להשיג בחנויות הספרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה