פינוקים: ירושלים של זהב ושל חידושים- מה חדש בירושלים?

מספר הפעמים שבהם הייתי בירושלים הוא עצום, אבל למרות זאת- בכל פעם שאני מגיעה לעיר הכל כך מיוחדת הזו-אני מגלה דברים חדשים.

לקראת יום ירושלים הצטרפתי לסיור עיתונאים, שבו פגשנו כמה חידושים ממש, וגם כמה דברים שהתחדשו. מוכנים להצטרף לסיור?

התחלנו את היום באטרקציה המקסימה "מעלית הזמן", אשר עברה ממקומה הקודם בבית אגרון היישר אל מתחם חדש בקניון הסגור בממילא.

המיצג האורקולי הנפלא הזה, מעלית הזמן, עבר גם הוא חידוש. למי שעדיין לא זכה לצפות- מדובר בסרט, שמלווה אתכם לאורך המסע אל ההיסטוריה של ירושלים, מימי בית ראשון ועד לימים אלו, ועושה בה סדר. בסרט מופיעים חיים טופול, צחי נוי, עמי סמולרצ'יק, דביר בנדק, ועוד שחקנים מוכרים ושאינם מוכרים. לכבוד המעבר לממילא- הסרט קיבל עטיפה חדשה, והפך ליותר חוייתי ומעניין. הכסאות זזים לאורך הסרט, ובשילוב עם מסכי לד בטכנולוגיה גבוהה, ניתנת הרגשה שאנחנו ממש שם. (למי שמסיבה בריאותית או מסיבה אחרת אסור לשבת על כסא זז- ישנם גם כסאות נייחים)

אורך המיצג: 30 דקות

מוקרן במספר שפות: עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית וסינית מנדרינית

בנוסף, ניתן לצפות גם במיצג "אני ירושלים", עליו כבר כתבתי בעבר, שבו ניתן גם כן לחוות את ירושלים בדרך מיוחדת.

אורך המיצג: 25 דקות

שפות : טקסט פותח באנגלית ועברית, במהלך המופע טקסטים כתובים באנגלית, עברית וערבית וקטעי קריינות בעברית ואנגלית עם כתוביות בהתאם.

ביום רביעי, 24.5, יום ירושלים, תינתן הטבה של 1+1 מהמחיר המלא ללא כפל מבצעים והנחות.

כניסה מגיל 5 ומעלה - בתיאום מראש בלבד

עלות: 54 ₪ ברכישת כרטיס בקופת האתר. 46 ₪ לרוכשים דרך האתר.

לפרטים נוספים: 02-6248381 או באתר www.time-elevator.co.il

ממעלית הזמן עברנו למרכז דוידסון, שם זכינו להיות נוכחים בפתיחת התערוכה החדשה "לגעת ברגע". התערוכה, שנפתחה לכבוד יום ירושלים ולכבוד 50 שנה לשחרור העיר, בנויה מאוסף חפצים ופריטים של אנשים, שנכחו ברגע שחרור הכותל. לפני כחודשיים, החברה לפיתוח הרובע היהודי, יזמה את הקמת התערוכה. התערוכה עצמה מרגשת מאוד, ולכל מי שמגיע למרכז דוידסון מומלץ לצפות בה. היא לא כרוכה בתשלום נוסף, מעבר לתשלום בכניסה למרכז דוידסון עצמו. יואב גלנט, שר השיכון והבינוי, אשר אחראי גם על העיר העתיקה, הצטרף אלינו על מנת לחנוך את התערוכה. לא ויתרתי על סלפי קטן:

גלנט דיבר על כך, שלעמוד כל כך קרוב להר הבית זה דבר מרגש, וכשזה קורה 50 שנה לאחר שחרורה ואיחודה של העיר העתיקה- יש לכך משמעות מיוחדת. היום, לפי גלנט, אנחנו חייבים לבסס את אחיזתנו בירושלים, ובעיקר ברובע היהודי. הוא הזכיר את דברי דוד בן גוריון, שאמר שעתידה של ישראל תלוי בכוחה ובצדקתה.

פגשנו כמה מהאנשים שתרמו חפצים לתערוכה. כמו, למשל, אליעזר אנסבכר, אשר אותו פגשנו. אנסבכר, ניצול שואה בן 85, תרם לתערוכה את צו הגיוס שלו, שהיה צו חירום.

אנסבכר סיפר לנו, שהוא שירת בחטיבת ירושלים, בגדוד שפקד עליו צביקה עופר, שזכה לאות גבורה על מעשים רבים, ומצא את מותו במרדף בבקעה. היום ישנו מחנה גדול על שמו.

בתערוכה ישנו קיר ובו גלויות. על מנת שבבית יידעו שחיילים בסדר- הם חוייבו לכתוב גלויות. אנסבכר סיפר שהוא כתב גלויה בתוך הזחל"ם, וזרק אותה לעבר אחד האזרחים, כשעבר בדרך מקבר שמואל לקבר רחל. האיש שתפס את הגלויה מילא אותה, ואיכשהו זה הגיע להוריו.

אחת התמונות המרגשות בתערוכה היא של בחור צעיר, שבוכה על אבני הכותל, לאחר שנודע לו שחברו נהרג. רק לאחר מכן הסתבר לו, שאותו חבר, ששמו הוא אהרון אטינגר, לא נהרג כלל. הוא נפצע קשה, אך הצליח להתאושש, ועד היום, בגיל 80 פלוס, הם חברים טובים.

עמליה ברנע ארגמן, עיתונאית, גרה ברובע היהודי. אביה שידר בקול ישראל. כשהייתה בת 12 היא הצליחה להגיע לעיר העתיקה, ופגשה חיילים, שנתנו לה פתקים על מנת להעביר להוריהם. היא עברה דלת-דלת ברובע היהודי על מנת לאתר את הורי החיילים, ולתת להם את אותם פתקים.

סיפור נוסף ששמענו הוא של רחל, שבזמן מחלמת ששת הימים, אמה סיפרה לה שהחיילים רצים לכיוון הכותל. כשהיא שמעה שאומרים "הכותל בידינו" היא סיפרה לאמה וסבתה. סבתה, שחיכתה לכך שנים חיבקה אותה והוציאה ספר תהילים. אמה הוציאה דגל, ויחד שלושתן נסעו לכיוון הכותל. הדרך לקחה להן יומיים, וכשהגיעו החיילים לא נתנו להן להכנס, עד שהגיע אחד הקצינים ואפשר להן להכנס בליווי שני חיילים.

אפילו השופר המקורי, שבו תקע הרב גורן בשמן שחרור הכותל נמצא שם:

בנוסף לתערוכה החדשה- מומלץ לבקר במרכז דוידסון עצמו, שם ניתן לצפות בממצאים ארכיאולוגים רבים, שנחשפו הודות לעובדה, שירושלים אוחדה ב1967, והתאפשר להגיע לעתיקות.

בגלריות ניתן למצוא כלי אבן, משקולות אבן, מטבעות פרוטה (בתמונה) ועוד.

בנוסף, ישנו סרט שמוצג דרך קבע, אשר מספר על עולי הרגל, ישנה הדמיה בתלת-מימד של רחוב ועוד ועוד.

יצאנו ממרכז דוידסון נרגשים, והתחלנו ללכת לכיוון הרובע היהודי יחד עם חזי רז, מנהל התיירות של הרובע היהודי. בדרך סיפר לנו רז על התכנון לבנות מעלית אל הכותל, על מנת להפוך אותו לנגיש יותר. ברחוב משגב לדך ראינו את תחילת החפירות למעלית. התכנון הוא שהמעלית תהיה בשימוש כבר עוד שנתיים.

הגענו אל בית כנסת תפארת ישראל, שהיה בעבר בית כנסת חסידי, וכעת עורכים במקום חפירה ארכאולוגית. עוד כשנתיים מקווים לסיים לשפץ אותו, וליצור בו קומת ארכיאולוגית (כמו בבית כנסת החורבה ששופץ ב2011).

מתפארת ישראל עברנו אל המקווה המדורג, אשר נחשף כבר בשנות ה70 במהלך חפירות ארכיאולוגיות. כשמצאו אותו- הוא כבר היה עמוק מאוד, מאחר והביזנטים חיברו אותו אל מערכת המים שלהם. כבר ב2005 תכננו להפוך את מקום המקווה למרכז מידע, ולפני כחצי שנה התוכנית סוף סוף יצאה לפועל. לפני פסח המקום נחנך, אך הוא עדיין לא בשימוש. בעתיד הקרוב המקום יהפוך למרכז מידע ולמקום למנוחה למטיילים.

בזמן שישבנו במרכז המידע- סיפר לנו חזי רז על תוכניות נוספות, שצפויות לצאת לדרך בשנים הקרובות. אחת התוכניות היא "קריה יפהפיה"- איחוד כל השלטים, הגגונים וכל נראות הרובע.

המשכנו בדרכנו אל עבר פרוייקט הפסיפסים. לפני כשנה הוחלט לחדש את הרובע היהודי בפסיספים. דוד אנסבכר הוסיף יצר פסיפסים שונים, שמראים את החיים שהיו בירושלים, כשהיא עוד הייתה אלילית, ונקראה איליה קפיטולינה.

אנסבכר עצמו מופיע גם כן בחלק מהפסיפסים. הוא צייר את עצמו:

בעתיד ישנו תכנון להוסיף פסיפס של סרגל הזמנים של ירושלים מדוד המלך ועד דוד בן גוריון.

על מנת להנציח את התושבים והלוחמים של ירושלים- חידשו ושיפצו את אתר ההנצחה של מלחמת העצמאות:

באתר ניתן לצפות בתערוכה עם תמונות, שצולמו על ידי ג'ון פיליפס, צלם יהודי, שליווה את הירדנים.

לפרטים נוספים:

החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי

טל. 02-6265906 או *4987

www.rova-yehudi.org.il/he

בפייסבוק – תיירות הרובע היהודי בירושלים

עזבנו את הרובע לכיוון מלון רמת רחל- המלון הקיבוצי היחיד שממוקם בתוך עיר, ונמצא ממש 10 דקות ממרכז ירושלים.

אכלנו ארוחה טובה (שצילמתי רק חלק קטן ממנה. טבעונים, זה הזמן לעצום עיניים)

לאחר הארוחה, פגשנו את מנכ"ל המלון לנון, שסיפר לנו, שכמו שאר עובדי המלון, גם הוא חבר הקיבוץ.

לנון סיפר לנו, שהקיבוץ הוא הבעלים של המלון. לנון עצמו נבחר לקדנציה, שבסיומה הוא יכול להאריך את כהונתו ל4 שנים נוספות בלבד.

במלון ישנם 165 חדרים, ובמשך השנה מתארחים בו כ60% תיירים ו40% ישראלים. מתקיימים בו גם סמינרים ואירועים. יש בו גם מרכז ספורט, שעובר עכשיו שדרוג, ובו ניתן למצוא, בין השאר, את מגלשת המים הארוכה בארץ. ולילדים- ג'ימבורי מושקע:

דותן, איש התוכן של המלון, סיפר לנו, שרמת רחל, אשר נוסדה ב1926, תוכננה כקיבוץ, אשר ייתן שירות לירושלים. במלחמת השחרור, צבאות ירדן ומצרים, היו צריכים לעבור דרך רמת רחל, על מנת להגיע לירושלים. התושבים נלחמו בהם עם נשק ועם רוח. רמת רחל נפלה 3 פעמים במשך שבועיים עד שנשארה בידי ישראל. חלק מהחברים עזבו, וקימו את עין כרמל ליד חיפה, ולקיבוץ חזרו רק כ40 איש שהאמינו במקום, והם אלו שהקימו את מה שיש היום ברמת רחל.

דותן, שגר כבר 25 שנה בקיבוץ, הוא חקלאי, שהיה אחראי על המטעים של רמת רחל, והיום בנוסף לתפקידו כמנהל התוכן של המלון, הוא גם יו"ר ענף הדובדבן בארץ. ממש השבוע, בימים חמישי ושישי, 25.5-26.5, יתקיים קטיף עצמי של דובדבנים אורגניים במטעי הקיבוץ. רק ברמת רחל מתבצע קטיף עצמי של זן רויאל דון אורגני, אז מומלץ להגיע!

25 ש"ח כניסה לאדם (כולל קטיף עצמי אכול כפי יכולתך בשטח המטע)

למעונינים ברכישת דובדבנים. מיכל של 1.5 ק"ג פרי מהמטע - 20 ₪

לתיאום השתתפות בקטיף 02-6702555 פרטים נוספים: http://ramatrachel.co.il/heb/

ליאור, מנהלת השיווק של המלון, סיפרה לנו, על כך שבשנה האחרונה הוחלט להקים מתחם תיירות חקלאית, שיתחיל לפעול כבר בקיץ הקרוב, ובו יתקיימו פעילויות לכל המשפחה: קטיף עצמי של ירקות, אירוח באוהל, סדנאות הפעלה ויצירה, הכנת תה ופיתות ומבוך שיחי פטל .

בנוסף, ליאור סיפרה לנו על שירותים נוספים שמציע המלון כמו, למשל, השכרת אופניים:

ישנם גם סיורים מודרכים (בתיאום מראש)

מי שאוהב לטייל לבד- יכול לערוך גם סיור עצמאי בקיבוץ עם מפה (בעלות של 10 שקלים בלבד). רק לא לשכוח להגיע אל פארק עצי הזית המקסים!

ואם כבר רוצים להנות עד הסוף- ישנו שירות של השכרת סלי פיקניק (בהזמנה מראש)

בנוסף, במלון ניתן לקבל (בתשלום) חידה אתגרית וחווייתית, שאותה חיבר דן חמיצר, והיא מובילה את המטיילים דרך שבילים שונים ברמת רחל. בין השאר, היא מובילה לגן הארכיאולוגי, שבו ישנם קולומבריומים, מקוואות, פסיפסים ועוד בתקופת בית ראשון ומהתקופה הביזנטית. (אל הגן האריכאולוגי אפשר להכנס גם בלי קשר לחידה, ללא תשלום)

מהגן ניתן להגיע למצפה יאיר, על שם יאיר אנגל, בן הקיבוץ, שנהרג בתאונת צלילה, במהלך שירותו הצבאי בשייטת, ב1996. במצפה, שבנוי מאבנים מסותתות המקיפות עץ אלון, ישנה תצפית מרהיבה על ירושלים.