קסם. פשוט קסם. זה מה שיש לי להגיד על הספר הזה.
אני יושבת עכשיו, אחרי שסיימתי לקרוא את הספר "כפיות" של הסופרת והעיתונאית לילך סיגן, ומרגישה שהייתי במקום אחר, נסחפתי ליקום מקביל, ועכשיו חזרתי.
וזה לא שהספר בדיוני. ממש לא. הוא קורה בעולם הזה, בארץ הזו, והדמויות המופיעות בו מזכירות לחלוטין דמויות אחרות שאני פוגשת בחיי האמיתיים מדי יום.
ואולי פה טמון הקסם.
כי פתאום מתברר, שהדמויות האלו, הכל כך "רגילות", הן הכל חוץ מרגילות.
ופתאום מסתבר, שבספר הזה קיימים אנשים עם כוחות מיוחדים, שאמנם הם לא "גיבורי על" במובן הקלאסי של "גיבורי על", אבל הכוחות שלהם כל כך משמעותיים.
ואולי החיבור העמוק שלי לספר נבע מכך, שאני חולקת עם גיבורת הספר את אותו שם פרטי, ואפילו תחום העיסוק שלה קצת מזכיר את שלי.
אבל זה יותר מזה. כי כשגיבורת הספר פוגשת סוף סוף, באמצע החיים, את החצי השני שלה, היא לא מתארת לעצמה לאיזו סערה היא תכנס. היחסים ביניהם הם הכל חוץ מנורמטיבים.
מיכאל, הגבר שאותו שירה פוגשת, הוא אדם מיוחד במינו, שיודע על שירה הכל, ורק אחרי כמה פגישות ביניהם- היא מבינה למה.
היחסים ביניהם שונים ומוזרים, אך עם זאת ברור לשניהם שהם צריכים להיות יחד.
שירה מגלה, דרך מיכאל, שיש לה כוחות מיוחדים שהיא לא הייתה מודעת אליהם.
בנוסף לבן זוג, מיכאל משמש עבורה כמנטור, או כ"מציל", שמראה לה את הדרך לגלות על עצמה דברים, שהיא לא הייתה מודעת אליהם, ושמשנים לגמרי את חייה.
מעבר לכתיבה הקולחת והייחודית (כל הספר מתנהל בעצם בתכתובת מיילים בין מיכאל לשירה בתיבת מייל מיוחדת שהם פתחו לעצמם)- אהבתי מאוד את הפסקול.
מסתבר שלא רק לסרטים יש פסקול. לפעמים גם לספרים יש.
בספר מוזכרים שירים רבים, שמיכאל שומע בדרכו ברכב, ששירה שומעת, שירים שהם נזכרים בהם...
ובכל פעם שנכתב על איזשהו שיר- הרגשתי דחיפות לרוץ ליוטיוב ולחפש אותו.
באשכרה הרגשתי שהספר הזה חייב לבוא עם דיסק. כל השירים הם שירים יפהפיים. את רובם הכרתי (כמו, למשל, שירים של שלום חנוך) ועל חלקם לא שמעתי מעולם, והייתי צריכה להקליד בגוגל את המילים המוזכרות בספר, כדי לגלות מהם השירים האלו, וכך נפתחו בפניי עוד עולמות (כמו אחד השירים, ששירה שומעת, והיא לא יודעת מי הזמר. כשהקלדתי בגוגל את המילים גיליתי שזה שיר של אלון שר, זמר שבאופן אישי אני אוהבת במיוחד, אך לא הכרתי את השיר הזה שלו...)
ומעל הכל- זה ספר שגרם לי לחשוב. בילדותי הייתי בטוחה, שיש לי כל מיני כוחות, שחבויים בי. כשגדלתי- הדחקתי את המחשבה על הכוחות האלו, מפני שזה נראה לי פתאום כל כך ילדותי וטפשי. ועכשיו אני חושבת לעצמי- אולי באמת כל אחד הוא סוג של גיבור על?
כפיות מאת לילך סיגן
הוצאת ידיעות ספרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה