חמישה חלומות שויתרתי עליהם מאז שאני אמא, ועוד אחזור אליהם יום אחד

איזה כיף להיות אמא! בטח שכיף! לראות את הילדים גדלים, לצפות בהם ישנים כמו מלאכים קטנים, לקבל מהם חיבוק. איזה כיף!

אבל מה לעשות שלהיות אמא זו לא רק הנאה? להיות אמא זו מחוייבות, ויש כמה דברים שתכננתי לעשות, אבל פשוט לא הספקתי, ועכשיו אני כבר לא יודעת מתי אעשה אותם...

אז.. על אילו חלומות גדולים ויתרתי?

1. לשיר- 

נכון שאני שרה לילדים, והשיר הנפלא "אני רוחץ ידיים טרילילילי" ליווה כל אחד מהם בזמן האמבטיה כשהם היו פיצקים, אבל מה עם ערבי הקריוקי שהייתי הולכת אליהם פעם? לאן הם נעלמו? ואני כל כך אוהבת לשיר. אפילו הוצאתי דיסק לפני כמה שנים... והאמת היא שהחלום הכי הכי גדול הוא לשיר ממש, בהופעה. אבל זה אומר למצוא נגנים, לעשות חזרות, למצוא מקום להופיע בו וכמובן להופיע. למי יש זמן לזה? ורגע... הופעות זה בערב, נכון? ערב זה הזמן הזה שבו אני מתרסקת אחרי שהילדים סוף סוף נרדמו. רגע- אז לקרוס למיטה או להופיע? אמממ... ההכרעה ברורה. לילה טוב.

2. לטוס-

לא משנה לאן. פשוט לטוס. לסין, ליוון, לאילת. לעלות על מטוס, ולהעלם לאיזה שבועיים, חודש, חודשיים. אוי, אבל מי יוציא את הילדים מהגן? ויקח אותם לגן? ובכלל יתייחס אליהם בזמן הזה? אז אולי לקחת אותם איתי? אבל אז זה לא חופש. אוף.... טוב. נחכה שהם יגדלו קצת. אולי בבגרויות. אם יישארו לי עד אז כמה שטרות בארנק. שמעתי שמתבגרים ממש שודדים את ההורים...

3.לישון-

נכון. יוצא לי לפעמים לתפוס כמה שעות שינה. לפעמים אני אפילו מצליחה להתפרע, ולקום מאוחר- ב7.00! אבל מה שבא לי באמת זה לישון לילה שלם בלי ילדים שמתעוררים מחלום רע או מפיפי או מזה שהם החליטו שכבר בוקר. אני רוצה להתעורר בנחת, יקיצה טבעית, ולהתחיל את הבוקר לאט ורגוע בלי להכין שוקו לגדול, בקבוק לקטנה, מברשת שיניים עם אקסטרא משחה בטעם תות לאמצעית, ולרתוח עליהם שכבר עוד מעט 8.00, והם עדיין לא לבושים... 

4. ללמוד שפות-

יש כמות די גדולה של שפות שאני יודעת, אבל פעם היה לי חלום ללמוד בכל שנה שפה אחרת, עד שאגיע למצב שעם כל אדם שאפגוש אוכל לדבר בשפת אמו. אני אוהבת שפות מאוד ואני קולטת מהר, אבל זה עוד פרוייקט שאין לי כוח להתחיל, כי כל הכוחות שלי נגמרו אתמול שהקטנה התעוררה רעבה באמצע הלילה ועד שהיא נרדמה- האמצעית קמה בצרחות כי היה לה חלום רע, ועד שהיא נרדמה- הגדול העיר אותי, כי הוא נזכר שהוא רצה לספר לי שלפני שעה וחצי האמצעית התעוררה. אוףףף!!!!

5. לרקוד-

פעם הייתי רוקדת במועדונים, בבית, באוטו... אבל עכשיו זה נראה כמו חלום רחוק. השיא שאליו הגעתי בשנים האחרונות הוא ריקוד "עוגה עוגה" 8 דקות ברצף עד שנפלתי מרוב סחרחורת. חוץ מזה, אני מרגישה מבוגרת מדי בשביל לרקוד. נכון שאפשר לרקוד בכל גיל וכל זה, אבל הפואנטה היא להשתחרר באמת, ולא לפחד שכולם מסתכלים וחושבים לעצמם: "מי זאת הקשישה הפתטית הזאת שרוקדת כאילו היא בת 16?" אז כנראה שבינתיים אמשיך לרקוד עם הילדים "עוגה עוגה". אולי מדי פעם נגוון ב"ידיים למעלה, על הראש". זה נחשב ריקוד?

את כל האיורים המקסימים איירה המאיירת הכל כך מוכשרת יעל הרצוג.
רוצים לראות עוד?
כנסו לאתר שלה:
http://www.yaelhertzog.com/?page_id=3070&lang=he