בטח שמעתם כבר על "סוד הקסם היפני".
רב המכר, שכתבה מארי קונדו, לפני כשנתיים, ותורגם לעברית לפני כשנה, כבש את העולם בסערה.
למי שלא חי כאן בשנתיים האחרונות אתן תקציר קטן: מארי קונדו פיתחה שיטה לגרום לבית להיות מסודר אחת ולתמיד. באמצעות השיטה היא מציעה סדר מופתי תמידי ושקט נפשי.
דנה הדר, אנימטורית תושבת הוד השרון, קראה את הספר לפני שבעה חודשים, ונשבתה.
לדבריה, היא הייתה טיפוס מבולגן למדי, שלא הצליח למצוא סדר לא בבית ולא בחיים, והספר שינה את חייה.
בעקבות הקריאה בספר ויישום השיטה היא מצאה שלווה בחיים, והחליטה שהיא רוצה להעביר את הידע הזה הלאה.
כיום היא מגיעה לבתים על מנת ללמד את השיטה ולסדר את הבית לפיה.
נפגשתי איתה בשבוע שעבר על מנת לסדר את הארון של בתי הקטנה, שהיה מבולגן בצורה יוצאת דופן.
לפני שהתחלנו במלאכה- דנה סיפרה לי קצת על השיטה, שלפיה יש להתחיל מסידור הבגדים, אחר כך הספרים, הניירת, החפצים השונים שלא נכנסים לקטגוריות הקודמות ולבסוף- סידור החפצים הסנטימנטלים, אלו שאנו קשורים אליהם, ופשוט לא מסוגלים לזרוק.
אחד מעקרונות השיטה אומר שלכל חפץ יש תפקיד. למשל, תפקיד הבגד הוא להיות לביש, לחמם, לגרום לנו להראות טוב ועוד. כשלא לובשים את הבגד- הבגד לא ממלא את תפקידו, והוא "עצוב". כשזה קורה- אפשר להגיד לבגד: "תודה רבה. סיימת את תפקידך", ולשים בשקית, שאותה אפשר לזרוק או למסור לנזקקים.
לפי מארי קונדו, את הבגדים לא כדאי להעביר הלאה במשפחה, מכיוון שמה שאתה לא צריך- גם המשפחה שלך לא צריכה. (פה קצת התקוממתי. הבגדים היפים והאהובים ביותר שיש לי בארון הם בגדים שקיבלתי מגיסתי, לאחר שהחליטה שהיא לא צריכה אותם יותר...)
ניגשנו אל חדרה של הקטנטונת, ולפי מארי קונדו- צריך קודם כל להוציא הכל הכל מהארון ולזרוק על הרצפה (או על המיטה) כדי לראות מה יש לנו לפני שנחזיר לארון.
כך נראה הארון כשניגשנו אליו:
כך נראה הארון כשניגשנו אליו:
זרקנו הכל על הרצפה, והתחלנו למיין. ערמה של בגדים הנלבשים מעל המותניים, ומה שמתחת למותניים.
במהרה גילינו שנהיה חייבות להוסיף תתי-נושאים, אחרת לא יהיה מקום. אז עשינו ערמת חולצות, שמלות, ג'קטים, מכנסיים, גרביונים וגרביים.
אחרי המיוון לקבוצות- התחיל המיון הבא. מה נשאר ומה הולך.
דנה המליצה שאאמץ כל בגד לחיקי, ואנסה לזהות אם הוא מעורר אצלי אהבה או לא.
ניסיתי לעשות זאת עם כמה בגדים (התייאשתי מהר), אבל המשכתי לבדוק מה באמת ראוי שישאר בארון, כי הוא בגד שעושה לי ולבת שלי נעים וטוב בלב, ומה כבר סיים את תפקידו, אם זה מכיוון שהוא בלוי ומוכתם, או מכיוון שהוא לא מעורר אצלי ואצל בתי שמחה בלב.
כך הצטמצמו להן לאט לאט הערמות. את הבגדים, שסיימו את תפקידם העברנו לקופסאות ולשקיות על מנת להעביר אותם הלאה, ואת הבגדים שנותרו- הגיע הזמן לאחסן.
ופה מתחיל הקטע היותר מורכב- האחסון.
מארי קונדו מלמדת לאחסן את הבגדים בצורה מאוזנת, בתוך קופסאות ולא בערמה אנכית, כפי שאנחנו רגילים. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא, שמכיוון שאנו גרים במבנה שנראה כמו קופסא (בית)-יותר מתאים להכניס את הבגדים לקופסאות. ניתן לשתמש בקופסאות נעליים או בקופסאות אחרות שאפשר לקנות בחנויות לעיצוב הבית. תלוי כמה תרצו להשקיע בזה...
בנוסף, לכל בגד ישנה צורת קיפול ייחודית, אשר אותה היא מסבירה בספר. כך שבעצם הבגדים עומדים, וכך הם תופסים יותר מקום, אבל גם יותר קל לראות מה יש לנו. הם לא נבלעים בערמה...
התחלנו בקיפולים, שלקחו זמן רב. דנה לימדה אותי את הקיפול המתאים לכל בגד, ולאחר סיום הקיפולים- התחלנו בתהליך האחסון.
חלק מהבגדים נכנסו לקופסאות, שנכנסו לארון. וחלק מהבגדים נותרו מקופלים בצורה מאוזנת ישירות על המדף, מכיוון שלא היו לי מספיק קופסאות.
כשסיימנו הארון נראה כך:
והנה תמונת לפני ואחרי שצילמה דנה:
אמנם קיפלנו רק את הארון של הקטנה, אבל דנה מלווה אנשים גם לאורך תקופה, שבה ניתן בכל פעם לסדר משהו, עד שמגיעים לבית מסודר, ולומדים איך ניתן לשמור עליו כך לתמיד.
דנה הדר- 0542445584
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה