סיפור אהבה בין רב לתלמיד, בחור מבולבל שמגיע לאומן, גבר נשוי שמסתבך עקב פגישה בלאס וגאס, בחורה שחולמת להגיע לריינבואו וחווה שם חוויה הפוכה לגמרי ממה שציפתה וחייל שהשתחרר מהצבא, אבל הצבא לא השתחרר ממנו.
הספר של יאיר אגמון "שמשהו יקרה" הוא אוסף של חמישה סיפורים קצרים. בכל סיפור פוגשים דמות אחרת, שקורה לה אירוע שמשפיע על המשך חייה.
חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי שום דבר רע לכתוב על הספר. זה פשוט אחד הספרים הטובים שקראתי.
יאיר אגמון, אשר את ספריו הקודמים אני לא מכירה (זהו ספרו הרביעי!) עשה לי חשק לקרוא את כל ספריו.
כל דמות משורטטת בצורה כל כך ברורה ובהירה, כך שהרגשתי שאני מכירה את הדמויות האלו מצוין, שאין סיכוי שהן מומצאות. בטוח כבר נפגשנו פעם.
לפני שהתחלתי בקריאה, וקראתי את מה שכתוב על הכריכה האחורית, כבר שפטתי את הספר, והייתי בטוחה שמדובר בסיפורים קלישאתיים. רומן בין רב לתלמיד? נו, באמת. בסרט הזה כבר היינו... בטח הם יתוארו בצורה שכל כך חוטאת למציאות. בטח הרב יתואר כחרמן נצלן, והתלמיד יתואר כשה תמים...
אבל לא. יאיר אגמון מתאר כל דמות בספר בצורה, שאי אפשר שלא להזדהות איתה.
גם עם דמויות, ששונות לגמרי מאיתנו, קל להזדהות, מכיוון שהן משורטטות בצורה כל כך נוגעת ללב וכל כך משכנעת.
אהבתי בעיקר את ה"טריק" שבו משתמש אגמון במשך כל הספר, והוא הנוכחות של הסופר. למרות שהדמויות משכנעות, והסיפורים מתוארים לפרטי פרטים-אגמון לא נותן לנו לשקוע, ומזכיר בכל רגע שזהו סיפור. הוא מוסיף הערות שונות תוך כדי. למשל, לאחר אחד המקרים המתוארים בספר, הוא מספר שבעקבות מה שהוא כתב הוא ניגש לפייסבוק וצפה שם בסרטון, שהזכיר לו את המקרה. גם מקרים אקטואליים, שהתרחשו בשנים האחרונות, מוזכרים בספר.
בסיפור על הבחורה הצעירה שמצטרפת לריינבואו, ומגלה שהחוויה שם רחוקה מאוד ממה שהיא חשבה שתחווה- בסוף, כשהיא חוזרת לביתה, אגמון מספר שהיא מטעינה את הפלאפון,והוא מוסיף הערה על כך שבהטענה של הפלאפון, שהיא פעולה כל כך פשוטה, שאנחנו עושים כל הזמן בלי לחשוב, יש תקווה. יש כאן אמירה על כך, שאם אני מטעין את הפלאפון- זה אומר שאצטרך אותו גם מחר. זה אומר שאני אהיה פה גם מחר. זה גם מסביר את התמונה על כריכת הספר...
אבל ה"טריק" הזה הוא לא מאולץ ומשתלב יפה בסיפור, וזו שוב אחת הסיבות שגרמו לי לרצות לקרוא את כל ספריו של אגמון.
רוצו לקנות את הספר!
"שמשהו יקרה"
יאיר אגמון
הוצאת כתר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה